מאמרים




כישורים חברתיים. ראיון של אביטל יעקובי למגזין "הורים וילדים"

נכנסים לחברה

החל מגיל שלוש הופכים הפעוטות בהדרגה ליצורים חברתיים. בעיות וליקויים שונים עלולים להשפיע גם על ההתפתחות החברתית. זיהוי מוקדם יקל על ההשתלבות בחברה

רויטל אבידור סבג

מתוך המגזין "הורים וילדים" 2007

מגיל שלוש ואילך הילד שלנו הופך להיות יצור חברתי. עד אז הוא שיחק ליד ילדים אחרים וכעת הוא כבר משחק איתם. בגיל הזה מתחיל תהליך של פיתוח כישורים חברתיים שיימשך לאורך תקופה ארוכה ויתעצם עם השנים. בני גיל ארבע וחמש נמצאים בנקודת זמן טובה שמאפשרת לעצב כישורים חברתיים ולבסס התנהגויות שיסייעו להם במילוי משימות החיים בעתיד.

"כישורים חברתיים נבנים מהיכולת ליצור קשרים וליצור אינטראקציה חברתית", אומרת אביטל יעקובי, פסיכולוגית, מומחית לילדים ולמשפחה. "בדרך כלל, הכישורים הללו מתפתחים תוך כדי חיקוי ונלמדים באופן טבעי, אך הרבה פעמים צריך לעזור לילד לנתב את כישוריו החברתיים.

"מגיל שנתיים וחצי יש ניצנים ראשונים של משחק משותף הדורש מיומנויות, כמו היכולת לחלוק חפץ, לחכות בתור, להבין ולהקשיב לאחר. בגיל הזה היכולת להביע אמפתיה הולכת ומתפתחת. כלומר, היכולת להבין שאם אני אומר משהו מעליב למישהו, הוא עלול להיעלב. ברגע שילד לומד להיות אמפתי, הוא נעשה מודע לרגשות של האחרים ולומד להתאפק ולוותר".

כאשר ילד נמצא בחברת ילדים, עליו להבין שבתוך חברה יש גבולות ואי אפשר לעשות מה שרוצים. האנוכיות שאפיינה את הפעוט, מפנה מקום ללמידה איך להשתלב בחברה. ההבנה הזאת, מסתבר, לא באה באופן טבעי לכל הילדים.

"לפני הכל, חשוב שהורים יידעו למה לצפות על פי היכולת של הילד, ולא רק על פי נורמות", אומרת ד"ר נויה ספקטור, מאבחנת ומטפלת מומחית בלקויות למידה, דוקטור לפסיכולוגיה חינוכית ולחינוך מיוחד. "חשוב לדעת מה נוח, מה טוב, מה מתאים לילד באופן אישי, ולעודד אותו ליטול חלק, אבל לא לדחוק בו ולא להעמיס עליו תפקידים שאינם מתאימים לו.

אינטראקציה טובה עם בני הגיל מתחילה במשחק עם ילד אחד, בנוכחות מבוגר, בבית ההורים או בגן המשחקים. האהבה והחום חשובים, אך אין בהם די לפיתוח הבנה חברתית. גננת בעלת הכשרה וכישורים, יודעת להתאים משחק לילד, להציב גבולות, ללמד נהלי מסגרת והתנהגות מובחנת בפעילות בתוך הגן ובפעילות בחצר".

משדכים חבר

"בגן יש המון הזדמנויות למשחק בקבוצה", מצינת יעקובי. "זה המקום ללמד אותם ליזום משחק, להגיע לפשרה, לשחק בתורות וליזום אינטראקציה חברתית".


"ניתן ליזום עבור הילדים פעילויות נוספות מעבר למסגרת הגן, ולספק להם הזדמנויות לקשר עם ילדים אחרים בני גילם", ממליצה גלי בריק, מרפאה בעיסוק העוסקת באבחון ובטיפול. "אפשר לעזור להם בבחירת חברים על ידי יצירת קשר עם הורים אחרים ו'שידוך' חבר לילד. כמובן, אם הילד בוחר בחבר, יש לתמוך בהחלטתו. כדאי לעודד לשחק במשחקי קופסה המציעים הזדמנות ללימוד ולהפנמה של חוקי משחק שיש בו הדדיות.

"ילדים בני גיל שלוש וארבע מתחילים להבין שלא תמיד מה שהם מרגישים, מתאים גם לילדים אחרים", מסבירה אביטל יעקובי. "אחד הדברים החשובים בעיני היא היכולת של ההורה להיות פתוח עם הילד. אם ינהל אתו שיחה פתוחה, יחלוק אתו רגשות ויעשה שימוש במילים אמפתיות, הילד ילמד איך להתחשב ברגשות של האחר וכיצד לבטא את עצמו".

מה משחקים עם ילד שמגלה התנגדות לקבל על עצמו את החוקים?
"יש ילדים שעושים את הדברים לאט יותר", אומרת יעקובי. "לפעמים ההורים מוותרים לילד ומבצעים דברים עבורו. ילד חסר גבולות, מפונק, עקשן וחסר פשרות, לומד שכולם נענים לצרכיו, וכשהוא מגיע למסגרת חברתית קשה לו הרבה יותר. בגיל זה ילדים מתחילים לקלוט את שפת הגוף של ילדים אחרים ומתחילים להבין אם דברים נאמרו בצחוק או ברצינות.

"כשהם לומדים לקרוא נכון סימנים, קל להם יותר להשתלב. זהו השלב ללמד אותם שלא פועלים רק על פי דחפים, וגם שלכל מילה מעליבה או מכה יש תוצאה. הכישורים החברתיים הולכים ומתפתחים עם הגיל. ככל שהגיל עולה כך עולות הדרישות. הורים צריכים להיות עם האצבע על הדופק ולכוון את הילד בהתאם".

איך מתמודדים עם מצב שמציקים לילד בגן?
"זאת הזדמנות ללמד את הילד לעמוד על שלו בצורה בוגרת ולתת בידיו את הכלים שיסייעו לו להגן על עצמו. למשל, ילד שמגיב בבכי על כל העלבה ייתפס כחלש ויגרור אחריו הצקות. אבל אם נציע לו פתרונות חלופיים, כמו להתרחק מהמקום או לפנות למבוגר בגן, הוא יבין שיש דרכי התנהגות מקובלות מעבר לתגובה אמוציונלית".

את יכולה לתאר מקרה של ילד שמתקשה לפתח כישורים חברתיים?
"רוי (שם בדוי) מאוד חברותי. הוא רוצה להזמין ולבקר חברים, אך הם מתלוננים כי הוא דוחף אותם, מפריע, לא ממתין לתורו, תמיד רוצה להיות ראשון ולנצח, צועק וחסר סבלנות. בכל הפסד וכישלון הוא תמיד מאשים אחרים. כך עולה מדיווחים של הוריו והגננת".

נרתע ממגע

"מן האבחון בריפוי בעיסוק עולה כי רוי מגלה קשיים בוויסות חושי. מצד אחד, נצפית רגישות יתר חושית למגע עדין, ומצד שני, קיים אצל רוי חיפוש הנובע ממערכת התחושה העמוקה של הגוף. הקשיים בוויסות החושי משפיעים גם על רמת הקשב של רוי ועלולים ליצור אצלו קשיים ברכישת כישורים ומיומנויות חברתיות, או ביכולתו להוציאם אל הפועל. רוי סובל מכל נגיעה קלה. כל מגע עדין 'מקפיץ' אותו וגורם לו לעצבנות, לחוסר סבלנות ולאימפולסיביות. אבל עקב הרצון לקבל גרייה חושית רבה, הוא נוגע בחוזקה בילדים אחרים, דוחף, מפריע ולעתים אפילו מכה, בלי שלמעשה התכוון לכך.


"במישור החברתי, התנהגותו של רוי המתקשה בשליטה ובוויסות על תגובותיו, יוצרת דחייה או חוסר סבלנות מצד ילדים אחרים. לפעמים הם אינם מבינים את כוונותיו. הוא זקוק להכוונה ולתיווך על מנת שיוכל לפתח מיומנויות ותגובות חברתיות שיסללו לו את הדרך למיצוי כישוריו החברתיים והשתלבותו בחברת בני גילו".

כיצד ריפוי בעיסוק עשוי לסייע לרוי?
"הדבר נעשה בשתי צורות טיפול: טיפול פרטני (אינדיבידואלי) ו/או טיפול קבוצתי. בטיפול פרטני ילמד ילד כמו רוי לווסת את התנהגותו ולארגנה, לדחות סיפוקים ולשחק במשחק הדדי בתורות, כשלעתים הוא מנצח ולעתים הוא מפסיד.

"הטיפול הקבוצתי בריפוי בעיסוק יתרום לרכישת כישורים חברתיים נרחבים יותר בבואו לבצע פעילות משחקית ותקשורתית עם בני גילו".

רכושנות כלפי חפצים

הקבוצה מהווה עבור הילד מעין מיקרוקוסמוס (עולם מוקטן) של הסביבה הרחבה. הילדים עוברים בקבוצה תרחישים מציאותיים. בקבוצה הם לומדים לגלות אחריות, הקשבה, כיבוד הזולת ואמפתיה לרגשות האחר, לימוד והפנמה של כללי הקבוצה, הצבת וביצוע מטרות משותפות ושיתוף פעולה. הילד משתתף במצבים חברתיים שבהם יתמודד עם תסכול עקב הפסד, ילמד לדחות סיפוקים ולשחק משחקי קופסה בתורות".

מה קורה כשהילד דווקא שקט וביישן מדי?
"יש לי דוגמה של ליאם (שם בדוי), ילד מקסים אך שקוע בעולמו הפנימי, מתבודד, ממעט לתקשר עם הילדים בגן. בזמן ה'ריכוז' הוא אינו משתתף ומתקשה לבטא את עצמו. בנוסף, כשעוברים מהגן אל החצר ובחזרה, קשה לו במעבר ממצב למצב. בדרך כלל, ליאם משחק תמיד באותם משחקים. הוא מאוד רכושני כלפי חפצים, ולא מוכן להתחלק עם אחרים. אחר הצהריים הוא מעדיף להיות בבית. בגן הוא לא אוהב לצאת לחצר, להתנדנד או לטפס כמו שאר הילדים. הוא נעלב בקלות, לעתים אף פורץ בבכי.

"ליאם הגיע לריפוי בעיסוק עקב קושי במוטוריקה עדינה. בעבר דווח על איחור ברכישת אבני הדרך ההתפתחותיות, כמו זחילה והליכה. הוא מטופל גם אצל קלינאית תקשורת עקב קשיים בביטוי השפתי. בשיחה עם ההורים הם מתארים קשיים דומים בבית.

"באבחון בריפוי בעיסוק עלה קושי בתכנון תנועה ובקואורדינציה מוטורית ובנוסף קשיים במיומנות השפה. עוד עלה כי חששותיו של ליאם משימוש בנדנדה או מטיפוס על מתקנים מעט גבוהים, מצביעים על חוסר ביטחון עם גופו כנגד כוח המשיכה. קשייו משפיעים על ההשתתפות החברתית שלו בגן. בנוסף, רגישותו הרבה (נעלב בנקל), אי רצונו להתחלק בחפצים, ופיתוח דפוס של הימנעות מאינטראקציה חברתית, מונעים ממנו הזדמנויות ללימוד דרכי תקשורת על מנת להצליח בפיתוח מיומנויות חברתיות.

איזה טיפול יתאים לילד כמו ליאם?
טיפול קבוצתי בקבוצות קטנות ומאפשרות, מעניק הזדמנות לקבלת ביטחון בסביבה תומכת ובלתי תחרותית, שתעודד אותו להיפתח לסביבה במטרה להפנים דרכי תקשורת ולפתח ביטחון עצמי עם גופו במרחב. כך יוכל בהדרגה לקבל כלים לפיתוח קשר חברתי שבו יוכל להשתמש בהמשך בגן".

 מתוך ירחון "הורים וילדים"

קישור לכתבה:    http://www.ifeel.co.il/page/3512
בחזרה למאמרים

לקביעת פגישה ניתן להתקשר לטלפון:  050-6672000

הקליניקה ממוקמת שכונת רמת החייל, תל אביב. חנייה בשפע.